25.10 : תרופות היפוגליקמיות הניתנות דרך הפה: סולפונילאוראות

סולפונילאוראות הן תרופות היפוגליקמיות הניתנות דרך הפה המשמשות לטיפול בסוכרת סוג 2. הן מתאפיינות במבנה כימי ייחודי של סולפונילאוריאה. משפחת הסולפונילאוראות מתחלקת לדורות. סולפונילאוראות דור ראשון, הכולל את טולבוטאמיד (Orinase), כלורפרופאמיד (Diabinese) וטולאזמיד (Tolinase), מעודד שחרור אינסולין מתאי β בלבלב ומשפר רגישות הרקמות ההיקפיות לאינסולין. חברי הדור השני, כמו גליפיזיד (Glucotrol), גליבוריד (Diabeta), וגלימפיריד (Amaryl), מועדפים בשל עוצמתם המוגברת ומשך פעולתם הקצר יותר.

מנגנון הפעולה של סולפונילאוראות כולל קישור לתעלות אשלגן הרגישות ל-ATP בתאי β בלבלב. אינטראקציה זו גורמת לדפולריזציה של קרום התא, המביאה לכניסת סידן ולשחרור אינוסלין, מה שמוביל להורדת רמות הגלוקוז בדם. מעבר לגירוי הפרשת אינסולין, סולפונילאוראות מפחיתות ייצור גלוקוז בכבד ומשפרות את ניצול הגלוקוז ברקמות היקפיות, מה שתורם לשליטה גליקמית משופרת. הן נרשמות בעיקר כאשר דיאטה ופעילות גופנית בלבד אינם מספיקים לניהול סוכרת סוג 2 וניתן להשתמש בהן לבד או בשילוב עם תרופות אחרות להורדת סוכר בדם (תרופות נגד סוכרת).

למרות יעילותן, סולפונילאוראות עלולות לגרום לתופעות לוואי כמו היפוגליקמיה, עלייה במשקל והפרעות במערכת העיכול. היפוגליקמיה היא תופעת הלוואי השכיחה ביותר, במיוחד בקרב מטופלים קשישים או כאלה עם תפקוד כלייתי לקוי. נדרשת קביעת מינון מדויקת וניטור קפדני כדי לצמצם את הסיכונים. לסיכום, סולפונילאוראות הן תרופות היפוגליקמיות יעילות הניתנות דרך הפה המעודדות שחרור אינסולין ומשפרות רגישות לאינסולין, ומשחקות תפקיד חשוב בניהול סוכרת סוג 2. עם זאת, השימוש בהן מחייב ניטור זהיר בשל תופעות הלוואי האפשריות.