JoVE Logo
Authors
Contact Us

Sign In

A subscription to JoVE is required to view this content. Sign in or start your free trial.

In This Article

  • Summary
  • Abstract
  • Introduction
  • Protocol
  • תוצאות
  • Discussion
  • Disclosures
  • Acknowledgements
  • Materials
  • References
  • Reprints and Permissions

Summary

מבחן ההפעלה הבזופילי הוא מבחן אבחון משלים במבחנה להערכת תגובות אלרגיות בתיווך IgE המבוסס על זיהוי הפעלת בזופיל בנוכחות גירוי מסוים באמצעות מדידת סמני הפעלה על ידי ציטומטריה של זרימה.

Abstract

בדיקת ההפעלה הבזופילית (BAT) היא בדיקת אבחון משלימה במבחנה שניתן להשתמש בה בנוסף להיסטוריה קלינית, בדיקת עור (ST) וקביעת IgE (sIgE) ספציפית בהערכת תגובות אלרגיות בתיווך IgE למזון, ארס חרקים, תרופות, כמו גם צורות מסוימות של אורטיקריה כרונית. עם זאת, תפקידה של טכניקה זו באלגוריתמי האבחון משתנה מאוד ולא נקבע היטב.

BAT מבוסס על קביעת התגובה הבזופילית להפעלת IgE צולבת של אלרגן/תרופה באמצעות מדידת סמני הפעלה (כגון CD63, CD203c) על ידי ציטומטריה של זרימה. בדיקה זו יכולה להיות כלי שימושי ומשלים כדי למנוע בדיקות אתגר מבוקרות כדי לאשר אבחון אלרגיה, במיוחד בנבדקים החווים תגובות מסכנות חיים חמורות. באופן כללי, יש לשקול את הביצועים של BAT אם i) האלרגן/התרופה מייצר תוצאות חיוביות שגויות ב-ST; ii) אין מקור אלרגן/תרופה לשימוש לצורך קביעת ST או sIgE; 3) קיימת מחלוקת בין היסטוריית המטופלים לבין קביעת ST או sIgE; 4) הסימפטומים מצביעים על כך ש-ST עלול לגרום לתגובה מערכתית; v) לפני ששוקלים CCT כדי לאשר את האלרגן/התרופה האשם. המגבלות העיקריות של הבדיקה קשורות לרגישות לא אופטימלית, במיוחד באלרגיה לתרופות, הצורך לבצע את הבדיקה לא יותר מ-24 שעות לאחר מיצוי הדגימה, והיעדר סטנדרטיזציה בין המעבדות מבחינת נהלים, ריכוזים וסמנים תאיים.

Introduction

אבחון אלרגיה בתיווך IgE מבוסס על היסטוריה קלינית, בדיקות עור (STs), כימות של IgE ספציפי לסרום (sIgE), ואם הוא נדרש ומצוין, בדיקות אתגר מבוקרות (CCTs)1,2,3,4,5,6. עם זאת, ההיסטוריה הקלינית יכולה להיות לא אמינה מכיוון שייתכן שיש מחסור במידע מדויק, ו- STs ו- CCTs אינם הליכים נטולי סיכון שיכולים להיות התווית בנבדקים החווים תגובות מסכנות חיים חמורות 1,2,3,4,5,6 . סוגיות אלה, יחד עם העובדה שקביעת sIgE על ידי אימונו-אנזים פלואורו-אנזים מאומת ומסחרי זמינה רק עבור אלרגנים ותרופות מעטים, הדגישו את התפקיד החשוב של מבחנים פונקציונליים אחרים במבחנה כגון בדיקת הפעלה בזופילית (BAT).

בזופילים הם תאי מפתח המעורבים בתגובות אלרגיות בתיווך IgE המופעלות על קישור צולב של sIgE סמוך הקשור לקולטני זיקה גבוהה (FcεRI) על פני התא לאחר חשיפה לאלרגן/תרופה. הפעלת בזופיל גורמת לפירוק תאים ולשחרור של מתווכי דלקת מסונתזים מראש וחדשים הכלולים בגרגירי הפרשה תוך-ציטופלסמטיים 7,8,9. BAT היא שיטת in vitro המנסה לחקות את הפעלת הבזופיל בנוכחות גירוי (אלרגן או תרופה) וקובעת שינויים בביטוי של סמני הפעלה בזופיליים על ידי ציטומטריה של זרימה 7,10. ישנן אסטרטגיות שונות לזיהוי בזופילים (IgE+, CCR3+, CRTH2+, CD203c+) ולמדידת הפעלת תאים (בעיקר ויסות של CD63 ו-CD203c) באמצעות שילובים של נוגדנים בעלי תווית פלואורוכרום 7,10. CD63, סמן ההפעלה המאומת ביותר קלינית 11,12,13,14, הוא חלבון ממברנה המעוגן בגרגירי ההפרשה המכילים היסטמין, שלאחר הפעלת התא ואיחוי הגרגירים עם הממברנה, מתבטא על משטח בזופיל 15,16,17,18,19,20,21 . CD203c הוא סמן פני השטח המתבטא באופן מכונן על בזופילים ומווסת לאחר גירוי FcεRI, אשר הראה גם תוצאות אמינות ב- BAT 15,22,23,24,25. חוץ מזה, נראה שהוא מבטא במשותף עם CD6326.

בעשורים האחרונים, BAT הוכיח להיות שימושי באבחון של תגובות אלרגיות בתיווך IgE המושרה על ידי גורמים שונים כמו סמים, מזון, או ממסים נדיפים, כמו גם בצורות מסוימות של אורטיקריה כרונית, כפי שמתואר להלן. עם זאת, המיקום של טכניקה זו באלגוריתמים אבחון הוא משתנה מאוד ולא נקבע היטב.

רגישות יתר לסמים
BAT הוכחה כיעילה כבדיקה משלימה עבור תרופות וחולים נבחרים, במיוחד עבור אלה שחווים תגובות חמורות בשל העובדה כי הערך האבחנתי של ST אינו מבוסס היטב עבור רוב התרופות, שכן הם מאומתים ומתוקננים עבור מספר מוגבל של תרופות27,28,29,30. בנוסף, כימות של sIgE זמין רק עבור מספר מוגבל של תרופות, עם רגישות נמוכה יותר מאשר ST 27,28,29,30,31,32. לכן, האבחנה של רגישות יתר לסמים מסתמכת בדרך כלל על בדיקת פרובוקציה של סמים, אשר יכולה להיות התווית אצל נבדקים החווים תגובות מסכנות חיים חמורות33.

תוצאות מבטיחות דווחו לשימוש ב- BAT בחולים נבחרים המדווחים על תגובות רגישות יתר מיידיות לתרופות שונות כמו בטאלקטמים (BLs)20,34,35,36,37,38,39, חומרים חוסמים עצביים-שריריים (NMBAs)19,22,40,41,42, 43,44,45, פלואורוקווינולונים (FQs)46,47,48,49, פיראזולונים50,51,52, מדיה רדיוקונטרנטית (RCM)53,54,55,56 ותרכובות פלטינה57,58,59 . דווח כי ל-BAT יש רגישות וספציפיות בין 51.7-66.9% ל-89.2-97.8%, בהתאמה; וערכי ניבוי חיוביים ושליליים מתוארים בטווח שבין 93.4% ל-66.3%,בהתאמה 27,31. יתר על כן, BAT הוצע כסמן ביולוגי מנבא לתגובות פורצות דרך במהלך דה-סנסיטיזציה עם תרכובות פלטינה, שכן ביטוי CD203c מוגבר בהשוואה ל- CD63 בחולים עם סיכון גבוה לתגובות שליליות במהלך רגישות לתרופות57.

יש לציין כי BAT שימושי רק רגישות יתר לסמים כאשר התגובה כרוכה degranulation basophil; לכן, הוא אינו שימושי בתגובות הנובעות מעיכוב אנזימטי של ציקלואוקסיגנאז 142.

אלרגיה למזון
BAT התגלה ככלי אבחון פוטנציאלי לאלרגיה למזון מכיוון שקביעת sIgE בסרום לכל תמצית האלרגנים או לאלרגנים בודדים היא לעתים קרובות מעורפלת, ודורשת אתגר מזון אוראלי כדי לאשר את האבחנה, אשר, בדומה לרגישות יתר לתרופות, היא הליך יקר ולא נטול סיכון60. מספר מחקרים הראו תוצאות רלוונטיות עם חלב פרה 61,62, ביצה61,63, חיטה 64,65,66,67,68, בוטנים 63,69,70,71,72, אגוזי לוז 73,74,75,76 ,77, רכיכות78, אפרסק 79,80,81, תפוח21, סלרי וגזר 82,83.

הערך המוסף העיקרי של BAT באבחון אלרגיה למזון בהשוואה ל- STs ו- sIgE בסרום הוא שהוא מראה ספציפיות גבוהה יותר ורגישות דומה. לפיכך, BAT הוא כלי שימושי כדי להבדיל בין מטופלים אלרגיים קלינית לבין נבדקים רגישים, אך סובלניים, שיש להם גם ספציפיות גבוהה (75-100%) וגם רגישות (77-98%)63,69,84. ערכי הרגישות והספציפיות תלויים באלרגן ובגורמים אחרים כפנוטיפים (למשל, תסמונת אלרגיה אוראלית לעומת אנפילקסיס), גיל ודפוסי רגישות הקשורים לגיאוגרפיה63,85.

BAT באמצעות רכיבי אלרגן בודדים יכול לשפר את דיוק האבחון עבור אלרגנים מסוימים במזון 61,80. ישנם מחקרים המשתמשים בחלבוני אחסון זרעים (למשל, Ara h 1, Ara h 2, Ara h 3 ו-Ara h 6 מבוטנים)86; חלבוני העברת שומנים (למשל, Pru p 3 מאפרסק ו- Ara h 9 מבוטנים)80,86; ו-Bet v 1 הומולוגים (למשל, Ara h 8 מתוך בוטנים)87. שירותים פוטנציאליים אחרים קשורים לזיהוי האלרגן האשם במקרים של תסמונת אלרגיה למזון 21,87,88, אלרגיה לבשר אדום 89, או אנפילקסיס הנגרם על ידי פעילות גופנית תלוית מזון66.

מעניין, BAT יכול לספק מידע על חומרת וסף של תגובות אלרגיות מאז חולים עם תגובות חמורות יותר להראות שיעור גדול יותר של בזופילים מופעלים, כפי שנצפה במחקרים של בוטנים וחלב פרה אלרגיים חולים 84,90,91; וחולים המגיבים לכמויות זעירות של האלרגן מראים רגישות בזופילית גדולה יותר 84,90,92. נתונים אלה מצביעים על כך ש- BAT עשוי להיות שימושי לזיהוי חולים אלרגיים בסיכון גבוה הזקוקים למעקב צמוד יותר ולחינוך מוגבריותר 93. יתר על כן, דווח כי BAT יכול לחזות תגובות לאתגר מזון 70,91,92,94 וסף של תגובתיות90,95 כדי לעזור לקבוע מתי ניתן להכניס מזון בבטחה (מחדש) 84. עם זאת, ממצאים אלה שנויים במחלוקת בחלק מהמחקרים63,96 ונדרשים מחקרים נוספים.

מאידך גיסא, BAT שימש לניטור רזולוציה של אלרגיה למזון, באופן טבעי או תחת טיפולים אימונומודולטוריים, לאורך זמן, אשר עד כה הוערך רק על ידי אתגר מזון אוראלי, עם הסיכונים הקשורים ועלויות 84,97,98,99,100,101,102,103,104,105,106 ,107,108. יתר על כן, הוא שימש גם כדי לפקח על ההשפעה של omalizumab באלרגיה למזון כמו ההפעלה basophil פוחתת במהלך הטיפול עם omalizumab, אבל זה עולה לאחר הפסקת הטיפול109.

אלרגיה ממסים נדיפים
BAT מועיל רק לעתים רחוקות באלרגיה ממסים נדיפים, שכן ניתן לקבוע אבחנה באופן שגרתי על ידי כימות sIgE ו-ST. עם זאת, במקרים של נזלת אלרגית מקומית (רמות בלתי ניתנות לגילוי של sIgE ו- STs שליליים עם בדיקות פרובוקציה חיוביות באף), BAT אפשרה אבחון ב -50% מהמקרים110. עוד דווח על קשר בין רגישות לבזופיל ותגובה לבדיקות פרובוקציה באף/בסימפונות, וכן בין חומרת אסתמה ליעילות הטיפול באומליזומאב111,112.

BAT שימש גם לניטור אימונותרפיה של אלרגנים עבור קרדית אבק הבית ואבקנים, שכן הרגישות לבזופילים פוחתת במהלך אימונותרפיה, ככל הנראה עקב הפרעה של חסימת נוגדני IgG 113,114,115,116,117.

אלרגיה לארס קרום הבתולים
אבחנה של אלרגיה לארס קרום הבתולים מבוססת באופן שגרתי על ST וסרום sIgE. BAT הראה רגישות גבוהה (85-100%) וספציפיות גבוהה (83-100%) ודווח כי הוא שימושי במקרים המניבים תוצאות חד משמעיות או בחולים עם היסטוריה קלינית מרומזת של אלרגיה לארס אך sIgE בלתי ניתן לגילוי ו- ST118,119 שלילי. עם זאת, נראה כי BAT אינו מנבא את חומרת התגובות הללו120,121.

עד 60% מהחולים מפגינים sIgE הן לארס הצרעות והן לארס הדבורים, וזיהוי האלרגן הדומיננטי חיוני לטיפול אימונותרפי הולם. במקרים אלה, דווח כי BAT שימושי בזיהוי האלרגן הדומיננטי 119,122,123,124. למרות ש- sIgE לאלרגנים העיקריים של ארס דבורים וצרעות עשוי להפחית את התועלת של BAT בחולים עם חיוביות כפולה לשני הארסים, הוא מספק מידע שימושי בעיקר בנושאים עם תוצאות שליליות בקביעות sIgE123.

מחקרים מסוימים מצביעים על כך ש-BAT עשוי להיות שימושי כסמן ביולוגי מנבא לתופעות לוואי במהלך שלב ההצטברות של אימונותרפיה של ארס, שכן דווח כי אפשרות טיפול זו מפחיתה את הרגישות לבזופיל. עם זאת, תגובתיות אינה פוחתת וזה BAT השירות שנוי במחלוקת כיום 13,120,125,126,127,128,129,130.

אורטיקריה ואנגיואדמה
לתת-קבוצה של חולי אורטיקריה כרונית יש פתופיזיולוגיה אוטואינמונית, עקב נוגדנים עצמיים של IgE לאוטואלרגנים ונוגדנים עצמיים של IgG המכוונים לקומפלקסים FcεRI או IgE-FcεRI הנמצאים על פני התא הפיטום131,132. בתרגול הקליני, אבחון של סוג זה של אורטיקריה כרונית הסתמך על סרום אוטולוגי חיובי ST, אשר יש סיכון של זיהום בשוגג. BAT הוצע כבדיקת מבחנה לאבחון ומעקב אחר חולים עם חשד לאורטיקריה כרונית. הן CD63 והן CD203c ביטוי על פני השטח של בזופילים דווח כי הוא מוגבר בעקבות גירוי עם sera מחולי אורטיקריה כרונית, מראה זיהוי של נוגדנים עצמיים פעילים 133,134,135,136,137. לאחרונה דווח כי חולים עם BAT חיובי חווים לעתים קרובות את מצב המחלה הפעיל ביותר, המוערך על ידי ציון פעילות אורטיקריה, וזקוקים למינונים גבוהים יותר של אנטיהיסטמינים יחד עם טיפולי קו שלישי (ציקלוספורין A או omalizumab), בהשוואה לאלה עם BAT138 שלילי.

Protocol

ביצוע הפרוטוקול נערך על פי עקרונות הצהרת הלסינקי ואושר על ידי ועדת האתיקה המקומית (Comité de Ética para la Investigación Provincial de Málaga, ספרד). כל הנבדקים קיבלו מידע בעל פה על המחקר והם חתמו על טופס ההסכמה מדעת המתאים.

הערה: הפרוטוקול הנוכחי מפרט את הליך ה-BAT שבו משתמשים המחברים מדי יום. עם זאת, זו אינה שיטה סטנדרטית וקיימים הבדלים עם נהלים שפורסמו על ידי מחברים אחרים. השינויים העיקריים בפרוטוקול קשורים לשימוש ב- IL-3 במאגר הגירוי, זמן הדגירה עם הגירוי, שיטה לעצירת דה-גרנולציה של בזופילים ואסטרטגיות ציטומטריה של זרימה. יתר על כן, ערכות שונות הזמינות מסחרית עבור BAT כוללות פרוטוקולים ספציפיים המומלצים על ידי היצרן.

1. הכנת מדגם

  1. לאסוף דם היקפי בצינורות הפרינים של 9 מ"ל ולשמור על הדגימה בטמפרטורת החדר (RT) ברוטור עד שהיא נדרשת לפרוטוקול הניסוי.
  2. תווית 5 מ"ל צינורות ציטומטר לבקרות שליליות (2 צינורות), בקרות חיוביות (2 צינורות) וריכוזים שונים של אלרגן/תרופה (שפופרת אחת לכל ריכוז אלרגן/תרופה שנבדק). הניחו את הצינורות במדף שבו הצינורות מתאימים בצורה מושלמת מבלי להחליק.
  3. יש להכין חיץ גירוי במים מזוקקים כפולים המכילים 2% (v/v) HEPES, 78 מ"ג/ל' NaCl, 3.7 מ"ג/ל' KCl, 7.8 מ"ג/ל' CaCl 2, 3.3 מ"ג/ל' MgCl2, 1 גרם/ל' HSA. התאם את ה-pH ל-7.4 והוסף IL-3 ב-2 ננוגרם/מ"ל. בדרך כלל מכינים 100 מ"ל ומחלקים ב 2.5 מ"ל aliquots להיות קפוא ב -20 מעלות צלזיוס.
  4. הכן בקרות חיוביות ב- PBS-Tween-20 0.05% (v/v) (PBS-T): בקרה חיובית 1, N-פורמיל-מתיוניל לאוציל-פנילאלנין (fMLP) (4 μM), כדי לאשר את איכות הבזופילים; בקרה חיובית 2, אנטי-IgE (0.05 מ"ג/מ"ל) כבקרה חיובית בתיווך IgE.
  5. יש להכין את האלרגן/תרופה ב-PBS-T בריכוז הסופי הרצוי פי 2.
    הערה: ריכוזי אלרגן/תרופה אופטימליים לשימוש חייבים להיקבע מראש על ידי שימוש במגוון רחב של ריכוזים, על ידי עקומות מינון-תגובה, ועל ידי מחקרי ציטוטוקסיות בעקבות אותם שלבי פרוטוקול139.

2. הכנת תערובת צביעה

  1. הוסיפו נוגדנים חד שבטיים המסומנים בפלואורוכרום למאגר הגירוי בעקבות ריכוז הנוגדנים המומלץ על ידי היצרן או על ידי טיטרציה קודמת של נוגדנים. בפרוטוקול זה אנו מוסיפים 1 μL מכל נוגדן (CCR3-APC ו- CD203c-PE לזיהוי בזופיל; CD63-FITC להפעלת בזופיל)140 לכל 20 μL של מאגר גירוי.
    הערה: יש להגן על תערובת הכתמים מפני האור.
  2. הוסיפו 23 מיקרון ליטר של תערובת כתמים לכל צינור.

3. גירוי דם

  1. הוסף 100 μL של PBS-T לצינורות 1 ו-2 (בקרה שלילית), 100 μL של fMLP לצינור 3, 100 μL של אנטי-IgE לצינור 4, ו-100 μL של ריכוזי האלרגן/תרופות השונים לצינורות הבאים. דגירה במשך 10 דקות בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס באמבט תרמוסטטי עם תסיסה בינונית לריאגנטים מוכנים מראש.
  2. הוסיפו בעדינות 100 μL של דם לכל צינור כדי למנוע המוליזה. מערבלים בעדינות צינורות ודוגרים במשך 25 דקות בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס באמבט תרמוסטטי עם תסיסה בינונית.
  3. עצור את degranulation, שמירה על צינורות ב 4 מעלות צלזיוס לפחות 5 דקות.
    הערה: ניתן להשהות את הפרוטוקול כאן ב- 4 מעלות צלזיוס למשך 30-45 דקות במידת הצורך141,142,143.

4. אריתרוציטים שוכבים

  1. הוסף 2 מ"ל של 1x חיץ lysing לכל צינור כדי lyse אריתרוציטים. מערבלים כל צינור ודוגרים במשך 5 דקות ב- RT.
    הערה: בשלב זה, התאים קבועים עקב חומרים מקבעים (פורמלדהיד) הכלולים במאגר.
  2. צנטריפוגה ב-300 x גרם ב-4 מעלות צלזיוס למשך 5 דקות. דקר את הסופר-נטנט, והפך את המדף לכיור. התאים נשארים בתחתית הצינורות.
  3. יש להוסיף 3 מ"ל של PBS-T לכל צינור כדי לשטוף תאים. מערבולת כל צינור.
  4. צנטריפוגה ב-300 x גרם ב-4 מעלות צלזיוס למשך 5 דקות. דקר את הסופר-נטנט, והפך את המדף לכיור.
    הערה: יש לשמור את הדגימות בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס, מוגנות מפני האור עד לרכישת ציטומטר זרימה.

5. רכישת ציטומטריה של זרימה

  1. קבל דוגמאות על ידי ציטומטר זרימה (לדוגמה, ציטומטר זרימה BD FACSCalibur). חבר את ציטומטר הזרימה לתוכנת המחשב והמתן עד שהציטומטר יהיה מוכן. טען את הגדרות התבנית והמכשיר (טבלה 1).
  2. התחל רכישה לדוגמה.
  3. השתמש באסטרטגיות הציטומטר הבאות לבחירת בזופילים פעילים139.
    1. שער את הלימפוציטים מן הצד פיזור (SSC) - פיזור קדימה (FSC) העלילה.
    2. שער את הבזופילים מאוכלוסיית הלימפוציטים כתאי CCR3+CD203c+ . לרכוש לפחות 500 בזופילים לכל צינור.
    3. הצג תרשים CCR3 - CD63 כדי לנתח הפעלה באמצעות CD63 כסמן הפעלה. הגדר את הסף השלילי של CD63 לכ-2.5% באמצעות צינורות הבקרה השלילית.
    4. רכוש את כל הדוגמאות.

תוצאות

BAT המבוצע עם אלרגנים או תרופות מאפשר חקירה של תגובות רגישות יתר תלויות IgE. תגובתיות בזופילית צריכה להימדד בשני ריכוזים אופטימליים לפחות על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר34 וההפעלה מומחשת על ידי ויסות של CD63 על פני התא. במקרה של אלרגנים, יתר על כן, כדי לאשר את תגובתיות הבזופיל, ?...

Discussion

BAT הוא מבחן אבחון משלים במבחנה להערכת תגובות אלרגיות בתיווך IgE שהוכח כיעיל באבחון תגובות המושרות על ידי טריגרים שונים כגון תרופות, מזון או ממסים נדיפים, כמו גם בצורות מסוימות של אורטיקריה כרונית. באופן כללי, יש לשקול ביצועי BAT אם i) האלרגן/התרופה מייצרים תוצאות חיוביות שגויות ב-ST; ii) האלר...

Disclosures

למחברים אין מה לחשוף.

Acknowledgements

אנו מודים לקלאודיה קוראצה על תמיכתה בשפה האנגלית שלא תסולא בפז. עבודה זו נתמכה על ידי המכון לבריאות ''קרלוס השלישי'' (ISCIII) של MINECO (מענק במימון משותף של ERDF: "Una manera de hacer Europa"; מענקים מס' PI20/01715; PI18/00095; PI17/01410; PI17/01318; PI17/01237 ו- RETIC ARADYAL RD16/0006/0001; משרד הבריאות האזורי של אנדלוסיה (מענק מס' PI-0127-2020, PIO-0176-2018; PE-0172-2018; PE-0039-2018; PC-0098-2017; PI-0075-2017; PI-0241-2016). ID הוא חוקר קליני (B-0001-2017) ו-AA מחזיק בחוזה פוסט-דוקטורט בכיר (RH-0099-2020), שניהם נתמכים על ידי משרד הבריאות האזורי של אנדלוסיה (במימון משותף של ESF: "Andalucía se mueve con Europa").

Materials

NameCompanyCatalog NumberComments
5 mL Round Bottom Polystyrene Test Tube, without Cap, NonsterileCorning352008
APC anti-human CD193 (CCR3) AntibodyBioLegend310708
BD FACSCalibur Flow CytometerBD Biosciences
Calcium chlorideSigma-AldrichC1016
FITC anti-human CD63 AntibodyBioLegend353006
HEPES (1 M)Thermo-Fisher15630106
Lysing Solution 10x concentratedBD Biosciences349202
Magnesium chlorideSigma-AldrichM8266
N-Formyl-Met-Leu-PheSigma-AldrichF3506
PE anti-human CD203c (E-NPP3) AntibodyBioLegend324606
Potassium chlorideSigma-AldrichP9541
Purified Mouse Anti-Human IgEBD Biosciences555857
Recombinant Human IL-3R&D Systems203-IL
Sheath FluidBD Biosciences342003
Sodium chlorideSigma-AldrichS3014
TUBE 9 mL LH Lithium HeparinGreiner Bio-One455084
Tween 20Sigma-AldrichP1379

References

  1. Mayorga, C., et al. In vitro tests for drug hypersensitivity reactions: an ENDA/EAACI Drug Allergy Interest Group position paper. Allergy. 71 (8), 1103-1134 (2016).
  2. Romano, A., et al. Towards a more precise diagnosis of hypersensitivity to beta-lactams - an EAACI position paper. Allergy. 75 (6), 1300-1315 (2020).
  3. Garvey, L. H., et al. An EAACI position paper on the investigation of perioperative immediate hypersensitivity reactions. Allergy. 74 (10), 1872-1884 (2019).
  4. Gomes, E. R., et al. Drug hypersensitivity in children: report from the pediatric task force of the EAACI Drug Allergy Interest Group. Allergy. 71 (2), 149-161 (2016).
  5. Ansotegui, I. J., et al. IgE allergy diagnostics and other relevant tests in allergy, a World Allergy Organization position paper. World Allergy Organization Journal. 13 (2), 100080 (2020).
  6. Jeebhay, M. F., et al. Food processing and occupational respiratory allergy- An EAACI position paper. Allergy. 74 (10), 1852-1871 (2019).
  7. Ebo, D. G., et al. Flow-assisted allergy diagnosis: current applications and future perspectives. Allergy. 61 (9), 1028-1039 (2006).
  8. Bochner, B. S. Systemic activation of basophils and eosinophils: markers and consequences. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 106 (5), 292-302 (2000).
  9. Ghannadan, M., et al. Detection of novel CD antigens on the surface of human mast cells and basophils. International Archives of Allergy and Immunology. 127 (4), 299-307 (2002).
  10. Hoffmann, H. J., et al. The clinical utility of basophil activation testing in diagnosis and monitoring of allergic disease. Allergy. 70 (11), 1393-1405 (2015).
  11. Sainte-Laudy, J., Sabbah, A., Drouet, M., Lauret, M. G., Loiry, M. Diagnosis of venom allergy by flow cytometry. Correlation with clinical history, skin tests, specific IgE, histamine and leukotriene C4 release. Clinical & Experimental Allergy. 30 (8), 1166-1171 (2000).
  12. Sturm, G. J., et al. The CD63 basophil activation test in Hymenoptera venom allergy: a prospective study. Allergy. 59 (10), 1110-1117 (2004).
  13. Erdmann, S. M., et al. The basophil activation test in wasp venom allergy: sensitivity, specificity and monitoring specific immunotherapy. Allergy. 59 (10), 1102-1109 (2004).
  14. De Weck, A. L., et al. Diagnostic tests based on human basophils: more potentials and perspectives than pitfalls. International Archives of Allergy and Immunology. 146 (3), 177-189 (2008).
  15. Buhring, H. J., Streble, A., Valent, P. The basophil-specific ectoenzyme E-NPP3 (CD203c) as a marker for cell activation and allergy diagnosis. International Archives of Allergy and Immunology. 133 (4), 317-329 (2004).
  16. Knol, E. F., Mul, F. P., Jansen, H., Calafat, J., Roos, D. Monitoring human basophil activation via CD63 monoclonal antibody 435. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 88 (3), 328-338 (1991).
  17. Fureder, W., Agis, H., Sperr, W. R., Lechner, K., Valent, P. The surface membrane antigen phenotype of human blood basophils. Allergy. 49 (10), 861-865 (1994).
  18. Sanz, M. L., et al. Allergen-induced basophil activation: CD63 cell expression detected by flow cytometry in patients allergic to Dermatophagoides pteronyssinus and Lolium perenne. Clinical & Experimental Allergy. 31 (7), 1007-1013 (2001).
  19. Monneret, G., et al. Monitoring of basophil activation using CD63 and CCR3 in allergy to muscle relaxant drugs. Clin Immunol. 102 (2), 192-199 (2002).
  20. Sanz, M. L., et al. Flow cytometric basophil activation test by detection of CD63 expression in patients with immediate-type reactions to betalactam antibiotics. Clinical & Experimental Allergy. 32 (2), 277-286 (2002).
  21. Ebo, D. G., et al. Flow cytometric analysis of in vitro activated basophils, specific IgE and skin tests in the diagnosis of pollen-associated food allergy. Cytometry Part B: Clinical Cytometry. 64 (1), 28-33 (2005).
  22. Sudheer, P. S., Hall, J. E., Read, G. F., Rowbottom, A. W., Williams, P. E. Flow cytometric investigation of peri-anaesthetic anaphylaxis using CD63 and CD203c. Anaesthesia. 60 (3), 251-256 (2005).
  23. Binder, M., Fierlbeck, G., King, T., Valent, P., Buhring, H. J. Individual hymenoptera venom compounds induce upregulation of the basophil activation marker ectonucleotide pyrophosphatase/phosphodiesterase 3 (CD203c) in sensitized patients. International Archives of Allergy and Immunology. 129 (2), 160-168 (2002).
  24. Hauswirth, A. W., et al. Recombinant allergens promote expression of CD203c on basophils in sensitized individuals. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 110 (1), 102-109 (2002).
  25. Boumiza, R., et al. Marked improvement of the basophil activation test by detecting CD203c instead of CD63. Clinical & Experimental Allergy. 33 (2), 259-265 (2003).
  26. Macglashan, D. Expression of CD203c and CD63 in human basophils: relationship to differential regulation of piecemeal and anaphylactic degranulation processes. Clinical & Experimental Allergy. 40 (9), 1365-1377 (2010).
  27. Mayorga, C., Dona, I., Perez-Inestrosa, E., Fernandez, T. D., Torres, M. J. The Value of In Vitro Tests to DiminishDrug Challenges. International Journal of Molecular Sciences. 18 (6), (2017).
  28. Brockow, K., et al. General considerations for skin test procedures in the diagnosis of drug hypersensitivity. Allergy. 57 (1), 45-51 (2002).
  29. Brockow, K., et al. Skin test concentrations for systemically administered drugs -- an ENDA/EAACI Drug Allergy Interest Group position paper. Allergy. 68 (6), 702-712 (2013).
  30. Torres, M. J., et al. Approach to the diagnosis of drug hypersensitivity reactions: similarities and differences between Europe and North America. Clinical and Translational Allergy. 7, 7 (2017).
  31. Mayorga, C., et al. In vitro tests for drug hypersensitivity reactions: an ENDA/EAACI Drug Allergy Interest Group position paper. Allergy. 71 (8), 1103-1134 (2016).
  32. Mayorga, C., et al. Controversies in drug allergy: In vitro testing. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 143 (1), 56-65 (2019).
  33. Aberer, W., et al. Drug provocation testing in the diagnosis of drug hypersensitivity reactions: general considerations. Allergy. 58 (9), 854-863 (2003).
  34. De Week, A. L., et al. Diagnosis of immediate-type beta-lactam allergy in vitro by flow-cytometric basophil activation test and sulfidoleukotriene production: a multicenter study. Journal of Investigational Allergology and Clinical Immunology. 19 (2), 91-109 (2009).
  35. Abuaf, N., et al. Comparison of two basophil activation markers CD63 and CD203c in the diagnosis of amoxicillin allergy. Clinical & Experimental Allergy. 38 (6), 921-928 (2008).
  36. Torres, M. J., et al. The diagnostic interpretation of basophil activation test in immediate allergic reactions to betalactams. Clinical & Experimental Allergy. 34 (11), 1768-1775 (2004).
  37. Torres, M. J., et al. Clavulanic acid can be the component in amoxicillin-clavulanic acid responsible for immediate hypersensitivity reactions. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 125 (2), 502-505 (2010).
  38. Eberlein, B., et al. A new basophil activation test using CD63 and CCR3 in allergy to antibiotics. Clinical & Experimental Allergy. 40 (3), 411-418 (2010).
  39. Sanchez-Morillas, L., et al. Selective allergic reactions to clavulanic acid: a report of 9 cases. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 126 (1), 177-179 (2010).
  40. Leysen, J., et al. Allergy to rocuronium: from clinical suspicion to correct diagnosis. Allergy. 66 (8), 1014-1019 (2011).
  41. Ebo, D. G., et al. Flow-assisted diagnostic management of anaphylaxis from rocuronium bromide. Allergy. 61 (8), 935-939 (2006).
  42. Kvedariene, V., et al. Diagnosis of neuromuscular blocking agent hypersensitivity reactions using cytofluorimetric analysis of basophils. Allergy. 61 (3), 311-315 (2006).
  43. Hagau, N., Gherman-Ionica, N., Sfichi, M., Petrisor, C. Threshold for basophil activation test positivity in neuromuscular blocking agents hypersensitivity reactions. Allergy Asthma Clin Immunol. 9 (1), 42 (2013).
  44. Uyttebroek, A. P., et al. Flowcytometric diagnosis of atracurium-induced anaphylaxis. Allergy. 69 (10), 1324-1332 (2014).
  45. Abuaf, N., et al. Validation of a flow cytometric assay detecting in vitro basophil activation for the diagnosis of muscle relaxant allergy. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 104 (2), 411-418 (1999).
  46. Aranda, A., et al. In vitro evaluation of IgE-mediated hypersensitivity reactions to quinolones. Allergy. 66 (2), 247-254 (2011).
  47. Fernandez, T. D., et al. Hypersensitivity to fluoroquinolones: The expression of basophil activation markers depends on the clinical entity and the culprit fluoroquinolone. Medicine (Baltimore). 95 (23), 3679 (2016).
  48. Mayorga, C., et al. Fluoroquinolone photodegradation influences specific basophil activation. International Archives of Allergy and Immunology. 160 (4), 377-382 (2013).
  49. Rouzaire, P., et al. Negativity of the basophil activation test in quinolone hypersensitivity: a breakthrough for provocation test decision-making. International Archives of Allergy and Immunology. 157 (3), 299-302 (2012).
  50. Hagau, N., Longrois, D., Petrisor, C. Threshold for positivity and optimal dipyrone concentration in flow cytometry-assisted basophil activation test. Allergy, Asthma & Immunology Research. 5 (6), 383-388 (2013).
  51. Gamboa, P. M., et al. Use of CD63 expression as a marker of in vitro basophil activation and leukotriene determination in metamizol allergic patients. Allergy. 58 (4), 312-317 (2003).
  52. Gomez, E., et al. Immunoglobulin E-mediated immediate allergic reactions to dipyrone: value of basophil activation test in the identification of patients. Clinical & Experimental Allergy. 39 (8), 1217-1224 (2009).
  53. Pinnobphun, P., Buranapraditkun, S., Kampitak, T., Hirankarn, N., Klaewsongkram, J. The diagnostic value of basophil activation test in patients with an immediate hypersensitivity reaction to radiocontrast media. Annals of Allergy, Asthma & Immunology. 106 (5), 387-393 (2011).
  54. Salas, M., et al. Diagnosis of immediate hypersensitivity reactions to radiocontrast media. Allergy. 68 (9), 1203-1206 (2013).
  55. Chirumbolo, S. Basophil activation test (BAT) in the diagnosis of immediate hypersensitivity reactions to radiocontrast media. Allergy. 68 (12), 1627-1628 (2013).
  56. Dona, I., et al. Hypersensitivity Reactions to Multiple Iodinated Contrast Media. Frontiers in Pharmacology. 11, 575437 (2020).
  57. Giavina-Bianchi, P., Galvao, V. R., Picard, M., Caiado, J., Castells, M. C. Basophil Activation Test is a Relevant Biomarker of the Outcome of Rapid Desensitization in Platinum Compounds-Allergy. Journal of Allergy and Clinical Immunology Practice. 5 (3), 728-736 (2017).
  58. Iwamoto, T., et al. Evaluation of basophil CD203c as a predictor of carboplatin-related hypersensitivity reaction in patients with gynecologic cancer. Biological and Pharmaceutical Bulletin. 35 (9), 1487-1495 (2012).
  59. Iwamoto, T., et al. Carboplatin-induced severe hypersensitivity reaction: role of IgE-dependent basophil activation and FcepsilonRI. Cancer Science. 105 (11), 1472-1479 (2014).
  60. Muraro, A., et al. EAACI food allergy and anaphylaxis guidelines: diagnosis and management of food allergy. Allergy. 69 (8), 1008-1025 (2014).
  61. Sato, S., et al. Basophil activation marker CD203c is useful in the diagnosis of hen's egg and cow's milk allergies in children. International Archives of Allergy and Immunology. 152, 54-61 (2010).
  62. Ciepiela, O., et al. Basophil activation test based on the expression of CD203c in the diagnostics of cow milk allergy in children. European Journal of Medical Research. 15, 21-26 (2010).
  63. Ocmant, A., et al. Basophil activation tests for the diagnosis of food allergy in children. Clinical & Experimental Allergy. 39 (8), 1234-1245 (2009).
  64. Carroccio, A., et al. A comparison between two different in vitro basophil activation tests for gluten- and cow's milk protein sensitivity in irritable bowel syndrome (IBS)-like patients. Clinical Chemistry and Laboratory Medicine. 51 (6), 1257-1263 (2013).
  65. Tokuda, R., et al. Antigen-induced expression of CD203c on basophils predicts IgE-mediated wheat allergy. Allergology International. 58 (2), 193-199 (2009).
  66. Chinuki, Y., et al. CD203c expression-based basophil activation test for diagnosis of wheat-dependent exercise-induced anaphylaxis. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 129 (5), 1404-1406 (2012).
  67. Carroccio, A., et al. Non-celiac wheat sensitivity diagnosed by double-blind placebo-controlled challenge: exploring a new clinical entity. Am J Gastroenterol. 107 (12), 1898-1906 (2012).
  68. Carroccio, A., et al. A cytologic assay for diagnosis of food hypersensitivity in patients with irritable bowel syndrome. Clin Gastroenterol Hepatol. 8 (3), 254-260 (2010).
  69. Santos, A. F., et al. Basophil activation test discriminates between allergy and tolerance in peanut-sensitized children. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 134 (3), 645-652 (2014).
  70. Glaumann, S., et al. Basophil allergen threshold sensitivity, CD-sens, IgE-sensitization and DBPCFC in peanut-sensitized children. Allergy. 67 (2), 242-247 (2012).
  71. Javaloyes, G., et al. Performance of different in vitro techniques in the molecular diagnosis of peanut allergy. Journal of Investigational Allergology and Clinical Immunology. 22 (7), 508-513 (2012).
  72. Glaumann, S., Nopp, A., Johansson, S. G., Borres, M. P., Nilsson, C. Oral peanut challenge identifies an allergy but the peanut allergen threshold sensitivity is not reproducible. PLoS One. 8 (1), 53465 (2013).
  73. Elizur, A., et al. NUT Co Reactivity - ACquiring Knowledge for Elimination Recommendations (NUT CRACKER) study. Allergy. 73 (3), 593-601 (2018).
  74. Cucu, T., De Meulenaer, B., Bridts, C., Devreese, B., Ebo, D. Impact of thermal processing and the Maillard reaction on the basophil activation of hazelnut allergic patients. Food Chem Toxicol. 50 (5), 1722-1728 (2012).
  75. Worm, M., et al. Impact of native, heat-processed and encapsulated hazelnuts on the allergic response in hazelnut-allergic patients. Clinical & Experimental Allergy. 39 (1), 159-166 (2009).
  76. Brandstrom, J., et al. Basophil allergen threshold sensitivity and component-resolved diagnostics improve hazelnut allergy diagnosis. Clinical & Experimental Allergy. 45 (9), 1412-1418 (2015).
  77. Lotzsch, B., Dolle, S., Vieths, S., Worm, M. Exploratory analysis of CD63 and CD203c expression in basophils from hazelnut sensitized and allergic individuals. Clinical and Translational Allergy. 6, 45 (2016).
  78. Ebo, D. G., Bridts, C. H., Hagendorens, M. M., De Clerck, L. S., Stevens, W. J. Scampi allergy: from fancy name-giving to correct diagnosis. Journal of Investigational Allergology and Clinical Immunology. 18 (3), 228-230 (2008).
  79. Gamboa, P. M., et al. Component-resolved in vitro diagnosis in peach-allergic patients. Journal of Investigational Allergology and Clinical Immunology. 19 (1), 13-20 (2009).
  80. Gamboa, P. M., et al. Two different profiles of peach allergy in the north of Spain. Allergy. 62 (4), 408-414 (2007).
  81. Diaz-Perales, A., et al. Recombinant Pru p 3 and natural Pru p 3, a major peach allergen, show equivalent immunologic reactivity: a new tool for the diagnosis of fruit allergy. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 111 (3), 628-633 (2003).
  82. Erdmann, S. M., Heussen, N., Moll-Slodowy, S., Merk, H. F., Sachs, B. CD63 expression on basophils as a tool for the diagnosis of pollen-associated food allergy: sensitivity and specificity. Clinical & Experimental Allergy. 33 (5), 607-614 (2003).
  83. Erdmann, S. M., et al. In vitro analysis of birch-pollen-associated food allergy by use of recombinant allergens in the basophil activation test. International Archives of Allergy and Immunology. 136 (3), 230-238 (2005).
  84. Rubio, A., et al. Benefit of the basophil activation test in deciding when to reintroduce cow's milk in allergic children. Allergy. 66 (1), 92-100 (2011).
  85. Decuyper, I. i., et al. Performance of basophil activation test and specific IgG4 as diagnostic tools in nonspecific lipid transfer protein allergy: Antwerp-Barcelona comparison. Allergy. 75 (3), 616-624 (2020).
  86. Mayorga, C., et al. Basophil response to peanut allergens in Mediterranean peanut-allergic patients. Allergy. 69 (7), 964-968 (2014).
  87. Glaumann, S., et al. Evaluation of basophil allergen threshold sensitivity (CD-sens) to peanut and Ara h 8 in children IgE-sensitized to Ara h 8. Clinical and Molecular Allergy. 13 (1), 5 (2015).
  88. Wolbing, F., et al. The clinical relevance of birch pollen profilin cross-reactivity in sensitized patients. Allergy. 72 (4), 562-569 (2017).
  89. Commins, S. P., et al. Delayed clinical and ex vivo response to mammalian meat in patients with IgE to galactose-alpha-1,3-galactose. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 134 (1), 108-115 (2014).
  90. Santos, A. F., et al. Distinct parameters of the basophil activation test reflect the severity and threshold of allergic reactions to peanut. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 135 (1), 179-186 (2015).
  91. Song, Y., et al. Correlations between basophil activation, allergen-specific IgE with outcome and severity of oral food challenges. Annals of Allergy, Asthma & Immunology. 114 (4), 319-326 (2015).
  92. Chinthrajah, R. S., et al. Development of a tool predicting severity of allergic reaction during peanut challenge. Annals of Allergy, Asthma & Immunology. 121 (1), 69-76 (2018).
  93. Santos, A. F., Shreffler, W. G. Road map for the clinical application of the basophil activation test in food allergy. Clinical & Experimental Allergy. 47 (9), 1115-1124 (2017).
  94. Santos, A. F., et al. Biomarkers of severity and threshold of allergic reactions during oral peanut challenges. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 146 (2), 344-355 (2020).
  95. Reier-Nilsen, T., et al. Predicting reactivity threshold in children with anaphylaxis to peanut. Clinical & Experimental Allergy. 48 (4), 415-423 (2018).
  96. Chapuis, A., et al. h 2 basophil activation test does not predict clinical reactivity to peanut. Journal of Allergy and Clinical Immunology Practice. 6 (5), 1772-1774 (2018).
  97. Patil, S. U., et al. Early decrease in basophil sensitivity to Ara h 2 precedes sustained unresponsiveness after peanut oral immunotherapy. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 144 (5), 1310-1319 (2019).
  98. Chinthrajah, R. S., et al. Sustained outcomes in oral immunotherapy for peanut allergy (POISED study): a large, randomised, double-blind, placebo-controlled, phase 2 study. Lancet. 394 (10207), 1437-1449 (2019).
  99. Kim, E. H., et al. Long-term sublingual immunotherapy for peanut allergy in children: Clinical and immunologic evidence of desensitization. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 144 (5), 1320-1326 (2019).
  100. Tsai, M., Mukai, K., Chinthrajah, R. S., Nadeau, K. C., Galli, S. J. Sustained successful peanut oral immunotherapy associated with low basophil activation and peanut-specific IgE. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 145 (3), 885-896 (2020).
  101. Nachshon, L., et al. Efficacy and Safety of Sesame Oral Immunotherapy-A Real-World, Single-Center Study. Journal of Allergy and Clinical Immunology Practice. 7 (8), 2775-2781 (2019).
  102. Goldberg, M. R., et al. Efficacy of baked milk oral immunotherapy in baked milk-reactive allergic patients. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 136 (6), 1601-1606 (2015).
  103. Keet, C. A., et al. The safety and efficacy of sublingual and oral immunotherapy for milk allergy. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 129 (2), 448-455 (2012).
  104. Matsui, T., et al. Changes in passively-sensitized basophil activation to alphaS1-casein after oral immunotherapy. Immunity, Inflammation and Disease. 8 (2), 188-197 (2020).
  105. Giavi, S., et al. Oral immunotherapy with low allergenic hydrolysed egg in egg allergic children. Allergy. 71 (11), 1575-1584 (2016).
  106. Jones, S. M., et al. Clinical efficacy and immune regulation with peanut oral immunotherapy. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 124 (2), 292-300 (2009).
  107. Burks, A. W., et al. Oral immunotherapy for treatment of egg allergy in children. New England Journal of Medicine. 367 (3), 233-243 (2012).
  108. Elizur, A., et al. Clinical and laboratory 2-year outcome of oral immunotherapy in patients with cow's milk allergy. Allergy. 71 (2), 275-278 (2016).
  109. Gernez, Y., et al. Basophil CD203c levels are increased at baseline and can be used to monitor omalizumab treatment in subjects with nut allergy. International Archives of Allergy and Immunology. 154 (4), 318-327 (2011).
  110. Gomez, E., et al. Role of the basophil activation test in the diagnosis of local allergic rhinitis. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 132 (4), 975-976 (2013).
  111. Nopp, A., et al. Basophil allergen threshold sensitivity: a useful approach to anti-IgE treatment efficacy evaluation. Allergy. 61 (3), 298-302 (2006).
  112. Dahlen, B., et al. Basophil allergen threshold sensitivity, CD-sens, is a measure of allergen sensitivity in asthma. Clinical & Experimental Allergy. 41 (8), 1091-1097 (2011).
  113. Lalek, N., Kosnik, M., Silar, M., Korosec, P. Immunoglobulin G-dependent changes in basophil allergen threshold sensitivity during birch pollen immunotherapy. Clinical & Experimental Allergy. 40 (8), 1186-1193 (2010).
  114. Schmid, J. M., Wurtzen, P. A., Dahl, R., Hoffmann, H. J. Early improvement in basophil sensitivity predicts symptom relief with grass pollen immunotherapy. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 134 (3), 741-744 (2014).
  115. Sharif, H., et al. Immunologic mechanisms of a short-course of Lolium perenne peptide immunotherapy: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 144 (3), 738-749 (2019).
  116. Kim, S. H., et al. Changes in basophil activation during immunotherapy with house dust mite and mugwort in patients with allergic rhinitis. Asia Pacific Allergy. 8 (1), 6 (2018).
  117. Feng, M., et al. Allergen Immunotherapy-Induced Immunoglobulin G4 Reduces Basophil Activation in House Dust Mite-Allergic Asthma Patients. Frontiers in Cell and Developmental Biology. 8, 30 (2020).
  118. Korosec, P., et al. Clinical routine utility of basophil activation testing for diagnosis of hymenoptera-allergic patients with emphasis on individuals with negative venom-specific IgE antibodies. International Archives of Allergy and Immunology. 161 (4), 363-368 (2013).
  119. Ebo, D. G., Hagendorens, M. M., Bridts, C. H., De Clerck, L. S., Stevens, W. J. Hymenoptera venom allergy: taking the sting out of difficult cases. Journal of Investigational Allergology and Clinical Immunology. 17 (6), 357-360 (2007).
  120. Ebo, D. G., et al. Flow-assisted quantification of in vitro activated basophils in the diagnosis of wasp venom allergy and follow-up of wasp venom immunotherapy. Cytometry Part B: Clinical Cytometry. 72 (3), 196-203 (2007).
  121. Ott, H., Tenbrock, K., Baron, J., Merk, H., Lehmann, S. Basophil activation test for the diagnosis of hymenoptera venom allergy in childhood: a pilot study. Klin Padiatr. 223 (1), 27-32 (2011).
  122. Eberlein-Konig, B., Rakoski, J., Behrendt, H., Ring, J. Use of CD63 expression as marker of in vitro basophil activation in identifying the culprit in insect venom allergy. Journal of Investigational Allergology and Clinical Immunology. 14 (1), 10-16 (2004).
  123. Eberlein, B., Krischan, L., Darsow, U., Ollert, M., Ring, J. Double positivity to bee and wasp venom: improved diagnostic procedure by recombinant allergen-based IgE testing and basophil activation test including data about cross-reactive carbohydrate determinants. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 130 (1), 155-161 (2012).
  124. Sturm, G. J., et al. Inconsistent results of diagnostic tools hamper the differentiation between bee and vespid venom allergy. PLoS One. 6 (6), 20842 (2011).
  125. Zitnik, S. E., et al. Monitoring honeybee venom immunotherapy in children with the basophil activation test. Pediatric Allergy and Immunology. 23 (2), 166-172 (2012).
  126. Kosnik, M., Silar, M., Bajrovic, N., Music, E., Korosec, P. High sensitivity of basophils predicts side-effects in venom immunotherapy. Allergy. 60 (11), 1401-1406 (2005).
  127. Celesnik, N., et al. Short-term venom immunotherapy induces desensitization of FcepsilonRI-mediated basophil response. Allergy. 67 (12), 1594-1600 (2012).
  128. Nullens, S., et al. Basophilic histamine content and release during venom immunotherapy: insights by flow cytometry. Cytometry Part B: Clinical Cytometry. 84 (3), 173-178 (2013).
  129. Bidad, K., Nawijn, M. C., Van Oosterhout, A. J., Van Der Heide, S., Elberink, J. N. Basophil activation test in the diagnosis and monitoring of mastocytosis patients with wasp venom allergy on immunotherapy. Cytometry Part B: Clinical Cytometry. 86 (3), 183-190 (2014).
  130. Eberlein-Konig, B., Schmidt-Leidescher, C., Behrendt, H., Ring, J. Predicting side-effects in venom immunotherapy by basophil activation. Allergy. 61 (7), 897 (2006).
  131. Kikuchi, Y., Kaplan, A. P. Mechanisms of autoimmune activation of basophils in chronic urticaria. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 107 (6), 1056-1062 (2001).
  132. Huston, D. P., Sabato, V. Decoding the Enigma of Urticaria and Angioedema. Journal of Allergy and Clinical Immunology Practice. 6 (4), 1171-1175 (2018).
  133. Netchiporouk, E., et al. Positive CD63 Basophil Activation Tests Are Common in Children with Chronic Spontaneous Urticaria and Linked to High Disease Activity. International Archives of Allergy and Immunology. 171 (2), 81-88 (2016).
  134. Irinyi, B., et al. Extended diagnostic value of autologous serum skin test and basophil CD63 expression assay in chronic urticaria. British Journal of Dermatology. 168 (3), 656-658 (2013).
  135. Chen, Q., et al. Basophil CD63 expression in chronic spontaneous urticaria: correlation with allergic sensitization, serum autoreactivity and basophil reactivity. Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology. 31 (3), 463-468 (2017).
  136. Wedi, B., Novacovic, V., Koerner, M., Kapp, A. Chronic urticaria serum induces histamine release, leukotriene production, and basophil CD63 surface expression--inhibitory effects ofanti-inflammatory drugs. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 105 (3), 552-560 (2000).
  137. Yasnowsky, K. M., et al. Chronic urticaria sera increase basophil CD203c expression. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 117 (6), 1430-1434 (2006).
  138. Curto-Barredo, L., et al. Basophil Activation Test identifies the patients with Chronic Spontaneous Urticaria suffering the most active disease. Immunity, Inflammation and Disease. 4 (4), 441-445 (2016).
  139. Santos, A. F., Alpan, O., Hoffmann, H. J. Basophil activation test: Mechanisms and considerations for use in clinical trials and clinical practice. Allergy. , (2021).
  140. Boumiza, R., Debard, A. L., Monneret, G. The basophil activation test by flow cytometry: recent developments in clinical studies, standardization and emerging perspectives. Clinical and Molecular Allergy. 3, 9 (2005).
  141. Aljadi, Z., et al. Activation of basophils is a new and sensitive marker of biocompatibility in hemodialysis. Artif Organs. 38 (11), 945-953 (2014).
  142. Rasmussen, P., Spillner, E., Hoffmann, H. J. Inhibiting phosphatase SHIP-1 enhances suboptimal IgE-mediated activation of human blood basophils but inhibits IgE-mediated activation of cultured human mast cells. Immunology Letters. 210, 40-46 (2019).
  143. Mueller-Wirth, N., et al. IgE-mediated chlorhexidine allergy-Cross-reactivity with other biguanide disinfectants. Allergy. 75 (12), 3237-3247 (2020).
  144. Johansson, S. G., et al. Passive IgE-sensitization by blood transfusion. Allergy. 60 (9), 1192-1199 (2005).
  145. Ariza, A., et al. Basophil activation after nonsteroidal anti-inflammatory drugs stimulation in patients with immediate hypersensitivity reactions to these drugs. Cytometry A. 85 (5), 400-407 (2014).
  146. Sturm, G. J., et al. The basophil activation test in the diagnosis of allergy: technical issues and critical factors. Allergy. 64 (9), 1319-1326 (2009).
  147. Iqbal, K., Bhargava, K., Skov, P. S., Falkencrone, S., Grattan, C. E. A positive serum basophil histamine release assay is a marker for ciclosporin-responsiveness in patients with chronic spontaneous urticaria. Clinical and Translational Allergy. 2 (1), 19 (2012).
  148. Korosec, P., et al. high-affinity IgE receptors, and CCL2 in human anaphylaxis. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 140 (3), 750-758 (2017).
  149. Fernandez, T. D., et al. Negativization rates of IgE radioimmunoassay and basophil activation test in immediate reactions to penicillins. Allergy. 64 (2), 242-248 (2009).
  150. Kwok, M., Lack, G., Santos, A. F. Improved standardisation of the whole blood basophil activation test to peanut. Clinical and Translational Allergy. 8 (26), 15-16 (2017).
  151. Mukai, K., et al. Assessing basophil activation by using flow cytometry and mass cytometry in blood stored 24 hours before analysis. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 139 (3), 889-899 (2017).
  152. Sousa, N., Martinez-Aranguren, R., Fernandez-Benitez, M., Ribeiro, F., Sanz, M. L. Comparison of basophil activation test results in blood preserved in acid citrate dextrose and EDTA. Journal of Investigational Allergology and Clinical Immunology. 20 (6), 535-536 (2010).
  153. Knol, E. F., Koenderman, L., Mul, F. P., Verhoeven, A. J., Roos, D. Differential activation of human basophils by anti-IgE and formyl-methionyl-leucyl-phenylalanine. Indications for protein kinase C-dependent and -independent activation pathways. European Journal of Immunology. 21 (4), 881-885 (1991).
  154. Macglashan, D. W. Basophil activation testing. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 132 (4), 777-787 (2013).
  155. Macglashan, D., Moore, G., Muchhal, U. Regulation of IgE-mediated signalling in human basophils by CD32b and its role in Syk down-regulation: basic mechanisms in allergic disease. Clinical & Experimental Allergy. 44 (5), 713-723 (2014).
  156. Macglashan, D. Subthreshold desensitization of human basophils re-capitulates the loss of Syk and FcepsilonRI expression characterized by other methods of desensitization. Clinical & Experimental Allergy. 42 (7), 1060-1070 (2012).
  157. Grochowy, G., Hermiston, M. L., Kuhny, M., Weiss, A., Huber, M. Requirement for CD45 in fine-tuning mast cell responses mediated by different ligand-receptor systems. Cell Signaling. 21 (8), 1277-1286 (2009).
  158. Schroeder, J. T., Chichester, K. L., Bieneman, A. P. Human basophils secrete IL-3: evidence of autocrine priming for phenotypic and functional responses in allergic disease. Journal of Immunology. 182 (4), 2432-2438 (2009).
  159. Ocmant, A., et al. Flow cytometry for basophil activation markers: the measurement of CD203c up-regulation is as reliable as CD63 expression in the diagnosis of cat allergy. Journal of Immunology Methods. 320 (1-2), 40-48 (2007).
  160. Gentinetta, T., et al. Individual IL-3 priming is crucial for consistent in vitro activation of donor basophils in patients with chronic urticaria. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 128 (6), 1227-1234 (2011).
  161. Sturm, E. M., et al. CD203c-based basophil activation test in allergy diagnosis: characteristics and differences to CD63 upregulation. Cytometry Part B: Clinical Cytometry. 78 (5), 308-318 (2010).
  162. Hausmann, O. V., et al. Robust expression of CCR3 as a single basophil selection marker in flow cytometry. Allergy. 66 (1), 85-91 (2011).
  163. Nucera, E., et al. Utility of Basophil Activation Test for monitoring the acquisition of clinical tolerance after oral desensitization to cow's milk: Pilot study. United European Gastroenterol Journal. 3 (3), 272-276 (2015).
  164. Imoto, Y., et al. Peripheral basophil reactivity, CD203c expression by Cryj1 stimulation, is useful for diagnosing seasonal allergic rhinitis by Japanese cedar pollen. Immunity, Inflammation and Disease. 3 (3), 300-308 (2015).
  165. Konstantinou, G. N., et al. EAACI taskforce position paper: evidence for autoimmune urticaria and proposal for defining diagnostic criteria. Allergy. 68 (1), 27-36 (2013).
  166. Santos, A. F., Becares, N., Stephens, A., Turcanu, V., Lack, G. The expression of CD123 can decrease with basophil activation: implications for the gating strategy of the basophil activation test. Clinical and Translational Allergy. 6, 11 (2016).
  167. Dijkstra, D., et al. Identification and quantification of basophils in the airways of asthmatics following segmental allergen challenge. Cytometry A. 85 (7), 580-587 (2014).
  168. Dijkstra, D., Meyer-Bahlburg, A. Human Basophils Modulate Plasma Cell Differentiation and Maturation. Journal of Immunology. 198 (1), 229-238 (2017).
  169. Sihra, B. S., Kon, O. M., Grant, J. A., Kay, A. B. Expression of high-affinity IgE receptors (Fc epsilon RI) on peripheral blood basophils, monocytes, and eosinophils in atopic and nonatopic subjects: relationship to total serum IgE concentrations. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 99 (5), 699-706 (1997).
  170. Dehlink, E., Baker, A. H., Yen, E., Nurko, S., Fiebiger, E. Relationships between levels of serum IgE, cell-bound IgE, and IgE-receptors on peripheral blood cells in a pediatric population. PLoS One. 5 (8), 12204 (2010).
  171. Hoffmann, H. J., Frandsen, P. M., Christensen, L. H., Schiotz, P. O., Dahl, R. Cultured human mast cells are heterogeneous for expression of the high-affinity IgE receptor FcepsilonRI. International Archives of Allergy and Immunology. 157 (3), 246-250 (2012).
  172. Ebo, D. G., et al. Analyzing histamine release by flow cytometry (HistaFlow): a novel instrument to study the degranulation patterns of basophils. Journal of Immunology Methods. 375 (1-2), 30-38 (2012).
  173. Macglashan, D. Marked differences in the signaling requirements for expression of CD203c and CD11b versus CD63 expression and histamine release in human basophils. International Archives of Allergy and Immunology. 159 (3), 243-252 (2012).
  174. Torres, M. J., et al. Clavulanic acid can be the component in amoxicillin-clavulanic acid responsible for immediate hypersensitivity reactions. Journal of Allergy and Clinical Immunology. 125 (2), 502-505 (2010).
  175. Ariza, A., et al. Pyrazolones metabolites are relevant for identifying selective anaphylaxis to metamizole. Scientific Reports. 6, 23845 (2016).

Reprints and Permissions

Request permission to reuse the text or figures of this JoVE article

Request Permission

Explore More Articles

171CD63CD203c

This article has been published

Video Coming Soon

JoVE Logo

Privacy

Terms of Use

Policies

Contact Us

Recommend to library

JoVE NEWSLETTERS

Research

Education

Authors

Librarians

ABOUT JoVE

Copyright © 2025 MyJoVE Corporation. All rights reserved