12.3 : מדכאי מערכת העצבים המרכזית: ברביטורטים ובנזודיאזפינים

מדכאי מערכת העצבים המרכזית כוללים תרופות מסוג ברביטורטים ובנזודיאזפינים. הם תרופות יקרות ערך לניהול בהפרעות חרדה ובנדודי שינה. ברביטורטים, שפעם שימשו פעם כדי לגרום לשינה ולשמור עליה, הוחלפו רובם בבנזודיאזפינים בשל רעילותם, התפתחות סבילות והסיכון למינון יתר. הם פועלים על קולטני GABA_A, וגרומים לסדציה במינונים נמוכים ועלולים להוביל לתרדמת ולמוות במינונים גבוהים. פנוברבטיל, ברביטורט ארוך טווח, בעל פעילות אנטי-פרכוסית אך עשוי לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי. עם זאת, ברביטורטים עדיין נצרכים לרעה לעיתים קרובות, מה שמוביל לפיתוח סבילות ותלות פיזית לאורך זמן. הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה, כולל פרכוסים, הדורשים הפחתת מינון הדרגתית ושימוש בתרופות נוגדות חרדה שאינן מבוססות בנזודיאזפינים, כמו בוספירון.

בנזודיאזפינים, כמו מידזולאם, דיזפאם ולוראזפאם, פועלים גם הם על קולטני GABA ליצירת השפעות מעכבות, עם סיכונים לדיכוי נשימתי כאשר הם ניתנים תוך-ורידית. על אף הירידה בקצב המרשמים, ברביטורטים נמכרים באופן בלתי חוקי ברחובות. שימוש לרעה בבנזודיאזפינים מתרחש לעיתים קרובות במקביל לשימוש באופיואידים. משתמשים הנוטלים מינונים גבוהים נדרשים לעיתים קרובות לדטוקסיפיקציה באשפוז, תוך שימוש בבנזודיאזפינים או ברביטורטים ארוכי-טווח לניהול תסמיני הגמילה באופן יעיל. לאחר הדטוקסיפיקציה, נדרש שיקום ממושך בקהילה למניעת הישנות, אך תרופות ספציפיות לשיקום מתעללים בסדטיבים נותרו חמקמקות. על הרופאים לנקוט זהירות בעת רישום ברביטורטים לשינה(תרופות היפנוטיות), וויש להימנע משימוש ארוך טווח בתרופות סדטיביות כדי למנוע פגיעה בפיזיולוגיית השינה התקינה והחמרת נדודי השינה עם הפסקת הטיפול. לבסוף, יש להימנע מהמלצה על שימוש באלכוהול להקלה על נדודי שינה, שכן הוא עלול להחמיר את איכות השינה.