20.2 : טיפול ביתר לחץ דם ריאתי: מעכבי פוספודיאסטראז

מעכבי פוספודיאסטראז 5 (PDE5) הם אנזימים פוטנטים שתפקידם לפרק נוקלאוטידים מחזוריים למונופוספטים 5' המקבילים שלהם. תכונותיהם הביוכימיות הייחודיות יושמו לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי עורקי (PAH).

מבין מעכבי ה-PDE5, סילדנפיל (רווטיו) בולט כאינהיביטור תחרותי וסלקטיבי. הוא פועל על ידי העלאת הרמות התוך-תאיות של cGMP ושיפור האיתות במסלול cGMP-PKG, המוביל לוזודילטציה. לאחר מתן אוראלי, סילדנפיל נספג במהירות בגוף ומגיע לריכוז שיא בפלזמה כשעה לאחר נטילתו.

סילדנפיל עובר מטבוליזם על ידי אנזימי הכבד, בעיקר CYP3A ו-CYP2C9. גם לסילדנפיל עצמו וגם למטבוליט הפעיל העיקרי שלו יש זמן מחצית חיים של כ-4 שעות. באופן מעניין, סילדנפיל נקשר ברמה גבוהה לחלבוני פלסמה ומופרש בעיקר בצואה. עם זאת, חשוב לציין כי קצב הפינוי של סילדנפיל מופחת באוכלוסיות הקשישים. למרות זאת, בדרך כלל אין צורך בהתאמות מינון עבור תפקוד כלייתי או כבדי ירוד.

במטופלים עם PAH, הראו שסילדנפיל משפר את היכולת הגופנית, את המצב התפקודי ואת המדדים ההמודינמיים. עם זאת, יש לנקוט זהירות בעת נטילת תרופות נוספות לצד סילדנפיל. לדוגמה, שימוש בו זמנית במעודדי CYP3A פוטנטים עלול להפחית את רמות הסילדנפיל בפלסמה. מהצד השני, מעכבי CYP3A מעכבים את המטבוליזם של סילדנפיל, מאריכים את זמן מחצית החיים שלו ומעלים את רמותיו בדם.

חשוב לציין גם שמעכבי PDE5 מגבירים את ההשפעות מפחיתות לחץ הדם של ניטרטים ואסור לתת אותם למטופלים הנוטלים ניטרטים אורגניים. תופעות לוואי נפוצות של סילדנפיל כוללות כאבי ראש והסמקה. במקרים מסוימים, הוא גם עלול לגרום לשינוי זמני בראייה לגוון כחול-ירוק.

וורדנפיל (לוויטרה) הוא מעכב PDE5 פוטנטי נוסף, והוא מציג יעילות דומה לסילדנפיל בטיפול ב-PAH. לעומת זאת, טדלפיל (סיאליס), מעכב PDE5 נוסף המשמש לטיפול ב-PAH, שונה מבחינה מבנית ויש לו זמן מחצית חיים ארוך יותר מסילדנפיל.