20.5 : טיפול ביתר לחץ דם ריאתי: מעכבי רצפטור לטירוזין קינאז וחוסמי תעלות סידן

מעכבי רצפטור לטירוזין קינאז (TKIs) וחוסמי תעלות סידן (CCBs) הן שתי קטגוריות של תרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי עורקי (PAH). PAH היא מחלה הגורמת ללחץ דם גבוה בעורקי הריאה, שמוביל לכאבים בחזה, עייפות, וקוצר נשימה.

TKIs, כמו אימטיניב (גליבק), יעילים במיוחד בהתמודדות עם גורמי גידול וגורמים מיטוגניים אשר מוגברים בחולי PAH. גורמים אלו תורמים לצמיחה ולפרוליפרציה חריגה של תאים בעורקי הריאה, מה שעלול לגרום להיצרות או חסימה של כלים אלה. מנגנון הפעולה של TKIs כולל בעיקר את עיכוב הרצפטורים של platelet-derived growth factor (PDGF) ושל גורם גדילה אפידרמלי (EGF). באמצעות חסימת רצפטורים אלו, TKIs יכולים למנוע את הפרוליפרציה, הגדילה, הנדידה וההתכווצות של תאי השריר החלק בעורקי הריאה (PASMCs) ושל פיברובלסטים בכלי הדם הריאתיים. תרופות אלו ניתנות בדרך כלל דרך הפה. עם זאת, חשוב לציין כי יש צורך בניסויים קליניים נוספים לפני שאימטיניב ייכלל רשמית בפרוטוקולים לטיפול ב-PAH, כיוון שטרם אושר על ידי ה-FDA. כמו כן, המטפל צריך להיות מודע לתופעות לוואי אפשריות כמו המטומה סאב-דורלית.

CCBs פועלים באופן שונה מ-TKIs. הם מכוונים לרמות הסידן הציטופלסמיות המוגברות ב-PASMCs. עלייה ברמות הסידן התוך-תאיות יכולה להוביל לואזוקונסטריקציה ריאתית ורמודלינג של כלי הדם, שני תהליכים התורמים להתפתחות יתר לחץ דם ריאתי עורקי. CCBs מעכבים תעלות סידן תלויות מתח, מופעלות קולטן ותעלות סידן מופעלות מאגר, ובכך מפחיתים את כניסת יוני הסידן לתאים ומונעים שינויים מזיקים אלו. הטיפול ב-CCB מתחיל בדרך כלל במינונים נמוכים של ניפדיפין, אמלודיפין, או דילטיאזם, כאשר המינון מוגדל בהדרגה עד למינון המקסימלי הנסבל. תופעות לוואי הקשורות ל-CCBs כוללות תת-לחץ דם, היפוקסמיה והתדרדרות אפשרית בתפקוד החדר הימני. יש לציין כי CCBs יעילים רק עבור תת-קבוצה של חולי PAH.

לסיכום, גם TKIs וגם CCBs משחקים תפקיד חשוב בטיפול בPAH. הם מכוונים לאספקטים שונים של תהליך המחלה, ומציעים גישה מקיפה לטיפול. עם זאת, השימוש בהם צריך להיות מנוטר בשל תופעות הלוואי החמורות האפשריות. תוכניות טיפול אישיות צריכות תמיד להיות מותאמות לצרכי וסבילות המטופל המסויימים.